הולכים לגן שעשועים, או איך שאני קורא לזה “שעה וחמש דקות של שקט לאימא”.
מגיעים, מחנים את העגלה ומחפשים מתקן פנוי לכיבוש.
עושה סיבוב עם הקטנה בגן, מנסה להרשים ולהראות נוכחות להורים בגן שעשועים. חלקם מחייכים אלינו וחלק מסתכלים על כל צעד ואומרים לעצמם “רק שלא יתפוס לנו את הנדנדה המניאק הזה”.
קולטים שהמגלשה הקטנה פנויה, מרים את הקטנה וטס לעבר מגלשה הצהובה. רץ כאילו החיים שלי תלויים בזה, “אין מצב שהילדה הקטנה עם החולצה של קיטי משיגה אותנו”.
עשינו את זה, הקטנה עולה למגלשה, אבל במקום לרדת בצהובה היא כבר מטפסת באמוק לכיוון המגלשה האדומה, אחת בגובה של 287 מטר. משהו מפחיד. מה עושים? איך מתפעלים אירוע כזה? יצא לי פעם לתפעל אירוע חבלני, אבל זה? גדול עליי! דוחף תינוקות, שם רגל לילד שמנמן שרוצה לטפס בסולם, מנסה להגיע לקטנה שבדיוק בעוד שנייה כבר
יורדת במגלשה בגובה של חצי עזריאלי.
איכשהו מצליח להשתחל בסולם, עובר במנהרה צרה, כזאת שלא הייתה מביישת שום לוחם חמאס, מושיט את היד ומגיע אל הקטנה.
מסתכל לה בעיניים, מחבק אותה חזק ואומר לה:
“בחייאת, אל תעשי את זה עוד פעם, נראה לי שהילד השמנמן פתח את הברך שם למטה”.